סוגי דליפות שתן
ישנם ארבעה סוגים של דליפות שתן:
בריחת שתן במאמץ (SUI) – דליפת שתן המתרחשת כאשר מופעל לחץ תוך בטני, כגון בזמן שיעול, התעטשות, צחוק או הרמת משקולות. היא שכיחה בנשים בהריון ולאחר לידה, ומופיעה לעיתים קרובות גם בנשים בנות 40 ומעלה, ללא קשר ללידה.
בריחת שתן בדחיפות – דליפת שתן בזמן דחף חזק למתן שתן. זה נפוץ יותר בנשים לאחר גיל המעבר אך יכול להופיע גם בנשים צעירות יותר.
בריחת שתן בהצפה – דליפת שתן המתרחשת כאשר שלפוחית השתן מתמלאת יתר על המידה. זה נגרם על ידי בעיות עצבוב שלפוחית השתן או מצבים חסימתיים של שלפוחית השתן.
דליפת שתן מתמשכת – דליפת שתן מתמדת, ללא קשר לפעילות או לתחושות. זה נגרם על ידי חוסר תפקוד מוחלט של סוגר השופכה או קשרים פתולוגיים בין מערכת השתן התחתונה לנרתיק.
ניתוח דליפת שתן : אבחון דליפת שתן
אבחון דליפת שתן לצורך ניתוח דליפת שתן או טיפול אחר , מתחיל בראיון והקשבה לתלונות המטופל. הבדיקה הגופנית כוללת בדיקה גינקולוגית המתמקדת ברצפת האגן, כולל בדיקה נוירולוגית שלה. עם זאת, האבחנה הסופית לא יכולה להתבסס על היסטוריה ובדיקה גופנית בלבד.
נדרשות מספר בדיקות עזר כדי לאשר את האבחנה, כולל:
- בדיקת שתן ותרבית כללית – בדיקה המתבססת על דגימת שתן וכוללת מאפיינים ביוכימיים של הדגימה, כגון משקל סגולי ונוכחות חיידקים.
- בדיקת שאריות שתן – בדיקה המודדת את כמות השתן שנותרה בשלפוחית השתן לאחר מתן שתן.
- אולטרסאונד כליות ושלפוחית השתן – בדיקת אולטרסאונד של הבטן והמותניים להדגמת הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן.
- ציסטוסקופיה – התבוננות ישירה בפנים שלפוחית השתן והשופכה באמצעות מערכת הגדלה ותאורה המבוססת על סיבים אופטיים.
- בדיקה אורודינמית – בדיקה המעריכה את שלבי המילוי והריקון של השלפוחית על ידי החדרת קטטרים עדינים לשלפוחית השתן ולנרתיק או לפי הטבעת.
- אולטרסאונד תלת מימד של רצפת האגן – בדיקת אולטרסאונד ייחודית של רצפת האגן, המתבצעת באופן לא פולשני על מנת להדגים את הקשר בין שלפוחית השתן, השופכה והנרתיק.
אפשרויות טיפול לבריחת שתן במאמץ
הטיפולים בבריחת שתן במאמץ כוללים שיטות לשיקום וחיזוק שרירי רצפת האגן, הזרקות חומרים לשופכה וניתוחים שונים.
תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן – חיזוק שרירי רצפת האגן, בנוסף להפעלת שרירים נוספים המקלים על פעולת שרירי רצפת האגן. הפיזיותרפיה נעשית באופן פרטני או בקבוצות, ולעיתים נעשה שימוש בציוד ביופידבק או בגירוי חשמלי של שרירי רצפת האגן.
הזרקות חומרים לתוך השופכה (Bulking Agents) – טיפולים אלו נעשים בהרדמה מקומית. ההזרקה גורמת להיצרות זמנית של השופכה ולעלייה בהתנגדות שלה. כ-70% מהנשים מדווחות על ריפוי או שיפור במצבן, הנמשכים מספר שנים. במצבים בהם ההזרקה לא מצליחה, ניתן לבצע ניתוח.
ניתוחי "מתלה" זעיר פולשניים – השתלת רצועה של חומר בלתי נספג (פוליפרופילן) מתחת לשופכה.
ניתוחים רטרופוביים – ניתוחים הדורשים חתך בקפלי הבטן וגישה לשלפוחית השתן ולשופכה מהבטן. במהלך הניתוח מניחים תפרים באזור צוואר שלפוחית השתן ומקבעים אותם לרקמת החיבור המקיפה את עצמות האגן.
כל הטיפולים הללו הראו הצלחה בשיפור או ריפוי מצב של בריחת שתן במאמץ. עם זאת, בחירת הטיפול תלויה בחומרת המצב, בגילו של המטופל ובהיסטוריה הרפואית.
ניתוח דליפת שתן : הסרת גידול בשלפוחית השתן
ניתוח דליפת שתן להסרת גידול בשלפוחית השתן הוא היבט חיוני בטיפול בסרטן שלפוחית השתן. הגישה הכירורגית הנפוצה ביותר היא הליך הנקרא כריתה טרנסורטרלית של גידול שלפוחית השתן (TURBT). במהלך TURBT, מנתח מחדיר ציסטוסקופ, צינור צר עם מצלמה ואור, דרך השופכה ואל שלפוחית השתן. לאחר מכן משתמשים במכשירים מיוחדים להסרת הגידול, על ידי חיתוך או על ידי שריפתו באמצעות זרמים חשמליים. הליך זה מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית או עמוד השדרה.
לאחר הסרת הגידול, המנתח עשוי גם לבצע ביופסיה כדי לקבוע את השלב והדרגה של הסרטן. מידע זה חיוני להנחיית טיפול נוסף, שעשוי לכלול כימותרפיה, טיפול בקרינה או ניתוח נוסף. במקרים מתקדמים יותר, ייתכן שיהיה צורך בכריתת שלפוחית השתן, הכוללת הסרה חלקית או מלאה של שלפוחית השתן, כדי למנוע מהסרטן להתפשט לאיברים אחרים.
טיפול בשלפוחית רגיזה
שלפוחית רגיזה, הידועה גם בשם overactive bladder או OAB, היא מצב המאופיין בצורך תכוף ודחוף במתן שתן, מלווה לרוב בבריחת שתן. אפשרויות הטיפול בשלפוחית רגיזה מטרתן להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופלים. שינויים באורח החיים, כגון שמירה על משקל תקין, הימנעות מגירויים בשלפוחית השתן כמו קפאין ואלכוהול, ותרגול ריקון בזמן, יכולים להיות מועילים בניהול המצב.
תרופות, כגון תרופות אנטיכולינרגיות או אגוניסטים בטא-3, יכולות לעזור להרפיית שרירי שלפוחית השתן ולהפחית את תדירות ההתכווצויות. במקרים מסוימים, רופאים עשויים להמליץ על טכניקות גירוי עצבי, כמו נוירומודולציה של עצם הקודש או גירוי עצבי טיביאלי מלעור, הכוללים שימוש בדחפים חשמליים כדי לווסת את העצבים השולטים בתפקוד שלפוחית השתן. ניתן להשתמש בזריקות בוטוקס גם כדי להרפות את שרירי שלפוחית השתן, ולספק הקלה זמנית בתסמינים.
טיפול חדשני בסרטן שלפוחית השתן
בשנים האחרונות, התקדמות במחקר הרפואי הובילה לאפשרויות טיפול חדשניות בסרטן שלפוחית השתן. פיתוח אחד כזה הוא השימוש באימונותרפיה, אשר רותמת את מערכת החיסון של הגוף לזיהוי ותקיפת תאים סרטניים. מעכבי נקודת ביקורת חיסונית, כגון פמברוליזומאב ואטזוליזומאב, הראו הבטחה בטיפול בסרטן שלפוחית השתן המתקדם על ידי מיקוד חלבונים ספציפיים על תאים סרטניים, מה שמאפשר למערכת החיסון לזהות ולהרוס אותם.
טיפול חדשני נוסף הוא טיפול ממוקד, הכולל תרופות המכוונות באופן ספציפי לשינויים המולקולריים המניעים את צמיחת הסרטן. דוגמאות כוללות erdafitinib ו-enfortumab vedotin, אשר אושרו לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן מתקדם של שלפוחית השתן. טיפולים ממוקדים אלה הראו את הפוטנציאל לשפר את תוצאות המטופל ולהפחית את תופעות הלוואי בהשוואה לכימותרפיה מסורתית.
לבסוף, התקדמות ברפואה מדויקת ובדיקות גנטיות אפשרו פיתוח תוכניות טיפול מותאמות אישית לחולי סרטן שלפוחית השתן. על ידי ניתוח המוטציות הגנטיות והפרופיל המולקולרי של הגידול של המטופל, הרופאים יכולים לזהות טיפולים ממוקדים ואימונותרפיות שסביר להניח שהם יהיו יעילים, ומציעים גישה מותאמת יותר לטיפול בסרטן.
ד"ר לאוניד זולוטניק הוא אורוגניקולוג/ גניקולוג פרטי בכיר בסורוקה עם נסיון של 40 שנה בתחום גניקולוגיה ואורוגניקולוגיה. עבר השתלמויות בנושא גניקולוגיה ואורוגניקולוגיה בארץ ובחו"ל.
ניתוח דליפת שתן | שאלות ותשובות
מהו הסוג הנפוץ ביותר של דליפת שתן?
בריחת שתן במאמץ (SUI) היא הסוג הנפוץ ביותר של דליפת שתן. זה נגרם על ידי הפעלת לחץ תוך בטני, כגון בזמן שיעול, התעטשות, צחוק או הרמת משקולות. היא שכיחה בנשים בהריון ולאחר לידה ומופיעה לעיתים קרובות גם אצל נשים בנות 40 ומעלה, ללא קשר ללידה.
מהן בדיקות האבחון לדליפת שתן?
בדיקות האבחון לדליפת שתן כוללות בדיקת שתן כללית ותרבית, בדיקת שאריות שתן, אולטרסאונד של כליות ושלפוחית השתן, ציסטוסקופיה, בדיקה אורודינמית ואולטרסאונד תלת מימד של רצפת האגן.
מהן אפשרויות הטיפול בבריחת שתן במאמץ?
אפשרויות הטיפול בבריחת שתן במאמץ כוללות תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, הזרקות חומרים לתוך השופכה, ניתוחי "מתלה" זעיר פולשניים וניתוחים רטרופוביים.
עד כמה יעילים הטיפולים לבריחת שתן במאמץ?
הצלחת הטיפולים לבריחת שתן במאמץ תלויה בחומרת המצב, בגיל המטופל ובהיסטוריה הרפואית. עם זאת, רוב הטיפולים הראו הצלחה בשיפור או ריפוי מצב של בריחת שתן במאמץ. כך למשל, ניתוחי "מתלה" זעיר פולשניים הראו תוצאות מצוינות לטווח ארוך, עם שיפור או ריפוי של 90-85%, בעוד שפיזיותרפיה יעילה בשיפור או ריפוי המצב ב-30-50% מהמקרים.
ניתוחים נוספים בתחום : הרמת שלפוחית השתן ציסטוצלה
